מבזקים

סיפור שמח באמת

ראשי >סיפורים אישיים>סיפור שמח באמת

נושא הנישואין מעורר בי תחושה של בית. לא רק לבני בן ה-15 יש תסמונת אספרגר, גם בעלי הינו כזה. יש לו הרבה רגישויות. לאהוב אותו היה כרוך בתהליך של לימוד.

למדתי לא לבשל תבשילים שמפיצים ריחות רעים (התפריט שלו מאד מוגבל).

אורות חזקים מדי, קולות רמים מדי (זה אחד הקשים כי אני ניו-יורקית קולנית) ושינה - כל אלה הם בעיות.

היינו צריכים להפריד חדרי שינה. יש לו בעיות שינה והוא היה נוהג להעיר אותי. אני יוצאת לעבודה מוקדם מאד כך שזו הייתה בעיה. אבל למדנו שאנחנו יכולים לישון בנפרד כל עוד דאגנו שיהיה לנו זמן ביחד. זה עבד יפה.

אין לנו חיי חברה תוססים כי הוא מעדיף להישאר בבית ולהרגיש נוח. לא הבנתי את זה בהתחלה אבל עכשיו כשאני זקוקה לחברה אני פוגשת את חברי ואני נהנית מהזמן הזה. אם יש אירוע משפחתי הוא עושה כמיטב יכולתו להיות שם אבל זו ממש עבודה מבחינתו.

בעלי גורם לי לצחוק, הוא מכבד אותי ומעריך כל דבר שאני עושה. איך אני יודעת? הוא אומר לי כל הזמן. אני אוהבת אותו מאד ולא הייתי משנה אותו כלל.

בעלי הוא מוסיקאי מחונן, זמר וכותב שירים. הוא אפילו כתב ושר לי שירים ממש נהדרים . אנחנו נשואים כבר חמש עשרה שנים ואנחנו ביחד כבר תשע עשרה שנים.

בעלי אומר שאלוהים ידע שהוא יצטרך מישהי מיוחדת להיות אתה ואלוהים בחר בי. חמוד, אה? יש לנו נישואין וחיים משותפים טובים. אולי זה לא אופייני אבל זה עובד ואנחנו מאושרים. זה מוכיח לבננו בן ה-15 שבשביל כל אחד יש מישהו. ללא ספק אהבה הדדית כזו, חיבה כבוד וסובלנות תורמים לנישואין מוצלחים ואפילו יותר מכך - זה נותן תקווה לעתיד טוב לכל כך הרבה הורים.

למען עתיד מאושר

קריסטין פאוועל

נושא הנישואין מעורר בי תחושה של בית. לא רק לבני בן ה-15 יש תסמונת אספרגר, גם בעלי הינו כזה. יש לו הרבה רגישויות. לאהוב אותו היה כרוך בתהליך של לימוד.

למדתי לא לבשל תבשילים שמפיצים ריחות רעים (התפריט שלו מאד מוגבל).

אורות חזקים מדי, קולות רמים מדי (זה אחד הקשים כי אני ניו-יורקית קולנית) ושינה - כל אלה הם בעיות.

היינו צריכים להפריד חדרי שינה. יש לו בעיות שינה והוא היה נוהג להעיר אותי. אני יוצאת לעבודה מוקדם מאד כך שזו הייתה בעיה. אבל למדנו שאנחנו יכולים לישון בנפרד כל עוד דאגנו שיהיה לנו זמן ביחד. זה עבד יפה.

אין לנו חיי חברה תוססים כי הוא מעדיף להישאר בבית ולהרגיש נוח. לא הבנתי את זה בהתחלה אבל עכשיו כשאני זקוקה לחברה אני פוגשת את חברי ואני נהנית מהזמן הזה. אם יש אירוע משפחתי הוא עושה כמיטב יכולתו להיות שם אבל זו ממש עבודה מבחינתו.

בעלי גורם לי לצחוק, הוא מכבד אותי ומעריך כל דבר שאני עושה. איך אני יודעת? הוא אומר לי כל הזמן. אני אוהבת אותו מאד ולא הייתי משנה אותו כלל.

בעלי הוא מוסיקאי מחונן, זמר וכותב שירים. הוא אפילו כתב ושר לי שירים ממש נהדרים . אנחנו נשואים כבר חמש עשרה שנים ואנחנו ביחד כבר תשע עשרה שנים.

בעלי אומר שאלוהים ידע שהוא יצטרך מישהי מיוחדת להיות אתה ואלוהים בחר בי. חמוד, אה? יש לנו נישואין וחיים משותפים טובים. אולי זה לא אופייני אבל זה עובד ואנחנו מאושרים. זה מוכיח לבננו בן ה-15 שבשביל כל אחד יש מישהו. ללא ספק אהבה הדדית כזו, חיבה כבוד וסובלנות תורמים לנישואין מוצלחים ואפילו יותר מכך - זה נותן תקווה לעתיד טוב לכל כך הרבה הורים.

למען עתיד מאושר

קריסטין פאוועל