הגדרת התסמונת

תסמונת אספרגר היא לקות נוירולוגית התפתחותית בתחום התקשורת החברתית, המתבטאת בעיקר בקשיים בפיענוח קודים חברתיים וביצירת קשרים בין-אישיים.

התסמונת הוגדרה לראשונה ב-DSM IV (1994), אולם ב-DSM V (2013) היא נחשבת כחלק או כתת קבוצה בתוך הרצף האוטיסטי (ASD), בטווח התפקוד הגבוה של הרצף.

לאנשים עם אספרגר אינטליגנציה תקינה או גבוהה, יכולות מילוליות טובות וזיכרון מעולה לפרטים ולעתים כישרונות מיוחדים במתמטיקה, מדע, מוסיקה ועוד. קיים פער בין יכולותיהם הקוגניטיביות וכישרונותיהם לבין תפקודם בחיי היומיום.