מאת: ד”ר עירית כהן, מאבחנת לקויות למידה, מנהלת מכון שילת לאבחון, יעוץ וטיפול המתמחה בקבוצות לימוד והעצמה לילדים על הספקטרום האוטיסטי ולהוריהם
לקות למידה לא מילולית היא לקות התפתחותית שקשה לאבחן אותה בגיל מוקדם. בשנות הלימודים הראשונות, ילדים הסובלים מלקות זו מתמודדים עם הדרישות האקדמאיות די טוב היות והיכולות המילוליות שלהם גבוהות והלמידה בגילאים הנמוכים בבית הספר מבוססת בעיקר על יכולות מילוליות ויכולות קריאה. הקשיים שלהם נחשפים בעיקר כאשר הם נדרשים למוטוריקה עדינה או לסמלים מתמטיים של חיבור וחיסור, ורק בשנות בית ספר היסודי המאוחרות הקשיים הלימודיים מתגברים, או שקשייהם מצטיירים כהפרעות התנהגותיות ורגשיות, ולא כביטוי של לקות למידה.
אולם הורים נוכחים מוקדם יותר שמשהו לא כשורה. עוד לפני גיל בית-ספר יש לילדים הללו קושי באינטראקציה עם ילדים אחרים, קושי ברכישת מיומנויות לעזור לעצמם, קשיים מוטוריים, קשיי הסתגלות ועוד. כאשר הם נכנסים לכיתות הגבוהות יותר של בית ספר יסודי או לחטיבת הביניים, ונדרשים למלא משימות מורכבות יותר בעצמם, המצב מתחיל להידרדר במהירות. הם הולכים לאיבוד, לא מוכנים לשיעורים, שוכחים שיעורי בית, מתקשים לעקוב אחרי הוראות, מתקשים במתמטיקה, לא מצליחים לקרוא מאמרים או לכתוב חיבור ותשובות לשאלות, לא מבינים את מוריהם ואת בני גילם, חשים חרדה בציבור וכעס בבית. מאשימים אותם בעצלנות, גסות רוח, חוסר שיתוף פעולה וגרוע מזה. אך זה רחוק מהאמת! הם חרוצים, עקביים, מכוונים למטרה וישרים במידה בלתי רגילה. יש להם לקות למידה לא מילולית (ראה:http://www.nldontheweb.org/home.html ).
לקות למידה לא-מילולית תוארה כבר ב 1987 על ידי Rourke, אולם אינה מוכרת דייה בקרב פסיכולוגים, מאבחנים ואנשי חינוך. מאחר ולילדים עם לקות למידה לא מילולית יש גם קשיים במיומנויות מוטוריות מסוימות ובכתיבה, הם לעיתים מאובחנים כסובלים מדיסגרפיה או דיסקלקוליה. יחד עם זאת, לקות למידה לא מילולית היא בעלת מאפיינים ייחודיים. לקות זו הינה ייחודית בכך שככל שהילד גדל, למרות שהלקות אינה גדלה, המערכת החינוכית והחברתית מציבה בפני הילד דרישות יותר אבסטרקטיות וכתוצאה מכך חומרת הלקות נעשית בולטת יותר.
מטרת הסקירה של מאפייני לקות למידה לא מילולית המובאת להלן, היא לספק להורים, למורים ולמאבחנים סקירה כללית של המאפיינים השכיחים של לקות למידה לא מילולית על מנת שיוכלו לאתר, לאבחן ולטפל בלקות זו בגילאים צעירים.
אבחון
אחד מהמאפיינים האבחוניים הבולטים של לקות למידה לא מילולית הוא פער משמעותי בין יכולת חשיבה מילולית (גבוהה) לעומת יכולת ביצועית (נמוכה יחסית) במבחני אינטליגנציה. פער זה הוא תוצאה ישירה של הפער שיש אצל ילדים עם לקות למידה זו בין יכולות קוגניטיביות מילוליות גבוהות לעומת יכולות קוגניטיביות חזותיות-מרחביות, ומוטוריות נמוכות יותר. להלן רשימה של מאפיינים שכיחים נוספים העשויים להעיד על לקות למידה לא מילולית:
ביצוע אקדמאי:
- אוצר מילים יוצא דופן יותר מאשר יכולת טובה של הבעה מילולית רגילה
- יכולת טובה או יוצאת מן הכלל של זיכרון מילולי של שינון וחזרה
- תשומת לב טובה לפרטים אך פחות לתמונה השלמה
- רכישת קריאה טובה ברמת הפענוח אך קושי בהבנת הנקרא, בעיקר בכיתות הגבוהות יותר של בית ספר יסודי, ובעיקר לחומר חדש
- קושי במתמטיקה, בעיקר בבעיות מילוליות ויישומים מופשטים: קושי לתאר בעיני רוחם את הבעיה; ליצור ייצוגים מוחשיים ממספרים; למקם מספרים מרובי ספרות; קושי בתרגילים אבסטרקטיים; קושי ליישם חוקים ידועים; בלבול של סימנים מתמטיים. קושי בחישובים הקשורים לזמן, כסף ומדידה.
- קושי לקרוא גרפים מפות וטבלאות קושי בהמשגה ובחשיבה מופשטת.
- קושי בהכללת מידע ויישומו במצבים חדשים או ייחודיים.
- לומדים שמיעתיים, המתקשים לעבד מידע ביותר משני ערוצים בכת ובעונה אחת.
תפקוד מוטורי:
- נראים כחסרי קואורדינציה.
- קושי בהתארגנות, במוטוריקה עדינה (למשל כפתור, שריכת נעליים, החלקה על סקטים).
- טובים יוצר בספורט אישי מאשר קבוצתי.
- מתקשים במוטוריקה עדינה – כתב היד בעייתי או מתעייפים מכתיבה.
- קושי משמעותי בתפיסה מרחבית, כיווניות, התמצאו במרחב.
- מתקשים ללמוד לרכב על אופניים, לתפוס, לקלוע ולבעוט בכדור, לדלג וכד’.
אינטראקציה חברתית:
- מעבדים ומנתחים מידע ברמה קונקרטית ובאופן מילולי\ליטראלי.
- חלשים בעיבוד מידע של תקשורת לא מילולית כגון שפת גוף, הבעות פנים או טון דיבור.
- מתקשים להבין באינטואיציה מה שלא נאמר במפורש (הומור, אירוניה, שפת גוף).
- עלולים להיראות לא משתפי פעולה.
- קושי משמעותי באינטראקציות חברתיות לא ברורות או מורכבות ובהבנת קודים חברתיים.
- חסרי “חכמת רחוב” – עלולים להיות מאד נאיביים.
- קריאה לא נכונה וקושי בשפיטה של סיטואציות חברתיות המובילה לתגובות לא נכונות.
- דברנות מופרזת.
- קושי ליצור ולשמר קשרים חברתיים.
- קושי להתרגל לסיטואציות חדשות ושינויים בשגרה.
- קושי להשתלב ולהצליח בספורט קבוצתי או במשימות הדורשות שיתוף פעולה בין חברי קבוצה.
תפקוד רגשי
- קושי בהתמודדות עם קבלת ביקורת.
- נטייה להימנעות והתבודדות חברתית.
- תלות בתמיכת הורים\מורים.
- בישנות או מופנמות.
- קושי להבין ולהביע רגשות.
- חרדה, פוביות, התנהגות טורדנית-כפייתית (אובססיבית-קומפולסיבית).
- דימוי עצמי נמוך.
כיווני טיפול ותמיכה:
טיפול התנהגותי פרטני ו\או במסגרת קבוצתית
ילדים ללא לקות למידה מן הסוג הזה, ילמדו באופן אינטואיטיבי לפרש סיטואציות חברתיות ולפעול בהתאם, להבין קודים חברתיים ושפה לא מילולית, לקרוא בין השורות, להבין הומור ואירוניה ולהסיק מסקנות רלוונטיות. לעומת זאת, ילדים עם לקות למידה לא מילולית זקוקים לסיוע ואימון בלמידת כישורים אלה. טיפול מקצועי במסגרת אישית, או במסגרת קבוצה לקידום כישורים חברתיים, בעיקר בגיל צעיר, תסייע בהקניה ואימון של מיומנויות חשובות אלה החסרות לילד.
הוראה מתקנת
חשוב לאפשר לילד הוראה מתקנת במקצועות לא מילוליים כגון חשבון, הנדסה, מדעים, מחשבים או גיאוגרפיה, תוך דגש על הסברים וייצוגים מילוליים לבעיות לא מילוליות, לנוסחאות גרפים, מפות וכד’; כמו כן חשוב להקנות אסטרטגיות הבנת הנקרא, הבעה בכתב וארגון; וכן קידום הקלדה יעילה במחשב.
התאמות בדרכי הבחנות
חשוב לאבחן את הילד ולאפשר לו התאמות והקלות במקצועות בהם הוא מתקשה, כגון שימוש במחשבון, התעלמות משגיאות כתיב, הכתבה לבוחן, מבחנים מותאמים ומבחנים בע”פ.
התערבות מקצועית בבית הספר
הדרכה מקצועית של ההורים ושל המורים בבית הספר עשויה לסייע רבות הן בתחום הלימודי והן בתחום החברתי. על המורים להבין כי לילד עם לקות למידה לא מילולית יש צורך בהסברים מילוליים מפורשים וקונקרטיים, למה מצופה ממנו הן מבחינה לימודית והן בסיטואציות חברתיות, היות והוא מתקשה להבין ייצוגים בלתי מילוליים וכן מתקשה להבין דברים באופן אוטומטי ואינטואיטיבי. תוכנית התערבות עדינה בהנחיית איש מקצוע וצוות בית הספר יכולה גם לכלול: סיוע לימודי וחברתי; מתן במה ליכולותיו הטובות של הילד (מחשבים, שח-מט, מוסיקה וכד’); מניעת הצקות כלפיו; התאמת חבר ועידוד פעילות משותפת; חונך בבית הספר (אחד מהמורים או תלמיד מכיתה גבוהה יותר) ועוד.
תמיכה בבית
בבית או במסגרת חוגים אחר הצהרים, מומלצת למידת משחקים חברתיים וספורט קבוצתי מסוג כלשהו: טניס שולחן, טניס, אומנות לחימה, קיר טיפוס, מבוכים ודרקונים, נגינה, שח-מט וכו’. חשוב לתת עידוד ליכולותיו הטובות של הילד ולהדגיש את ההתקדמות ולא את הכישלונות והקשיים. יש להקנות לילד כלים ותמיכה שיסייעו לו להשתפר ולהתקדם במיומנויות החברתיות ובמיומנויות האקדמאיות בהן הוא מתקשה.
ולבסוף, אם אתם רוצים לקדם אצל ילדכם יכולות תקשורת, הבנה והבעה של רגשות, להפחית חרדות ולהעצים את הביטחון העצמי שלו, החשוב מכל הוא לאהוב אותו כפי שהוא ולא כפי שאתם חושבים שהייתם רוצים שיהיה. חשוב להבין את קשייו, להיות אמפאטי כלפיו ובמקביל לסייע לו ולתת בידיו את כל הכלים על מנת להתקדם ולהשתפר. לילדים יכולת שינוי עצומה ובעזרת הידע ואנשי המקצוע המתאימים תוכלו לחולל את השינוי.
מקורות:
Palti G: Non-verbal learning disability (NVLD): www.spld
-matters.com/article6.html
Rourke, Byron P. (Ed.), (1995), Syndrome of Nonverbal Learning Disabilities: Neurodevelopmental Manifestations, NY: The Guilford Press.
http://www.nldontheweb.org/home.html – Copyright: Pamela B. Tanguay, 2010
