- ליקוי בטיב היכולת ליצור יחסים חברתיים הדדיים כפי שבא לידי ביטוי לפחות בשני סימנים מן הבאים:
- העדר התנהגויות קשר לא מילוליות כמו קשר עיין, הבעת פנים ,תקשורת גוף ומחוות המסדירות תקשורת בין אישית.
- העדר יכולת לפתח יחסים התואמים לרמת ההתפתחות ,עם בני קבוצת הגיל הזהה.
- העדר הצורך הספונטאני לחלק חוויות, הנאות, עניין והישגים עם אנשים אחרים.
- העדר הדדיות רגשית- חברתית.
הילד יהיה מבודד חברתית ועל אף רצונו בחברה הוא אינו ניחן ביכולת הטבעית להחברות ואף אינו מסוגל ללמוד רק בכוחות עצמו איך להשתתף במשחק, ומַהם הכללים שעל פיהם יש לנהוג כדי ליצור קשר חברתי בר קיימא. ישנה תחושה שעל אף היכולת השכלית הטובה ,הילד ‘עיוור’ לגבי כללי התנהגות בסיסיים ואף אם מבין אותם ויכול לומר בברור מה נכון לעשות ומה לא,אינו בהכרח מיישם הבנה זו אף במקרים בהם נמצא ניזוק מהתנהגותו. התנהלות זו תפורש לעיתים כ’דווקא’ או כחוצפה והתגרות ומביאה על הילד התייחסות פוגעת ומסתייגת העומדת הרבה פעמים בבסיס דימוי נמוך ולעיתים אף דיכאון. הילדים נתפשים כ “מוזרים” “מעופפים” ולעיתים אף כמתנשאים.
- תבניות התנהגות בעלות אופי חזרתי וסטריאוטיפי (ז”א הבוחר מהיצע בעל מגוון מצומצם).ההתעניינות היא במגוון נושאים צר ולא בהכרח שיגרתי ומקובל; הדבר בא לידי ביטוי לפחות בהתנהגות אחת מן הבאות:
- התעניינות סוחפת וחזרתית בעניין מצומצם וסטריאוטיפי בתבנית החריגה בעצמתה ובמרכזיות שמעניקה לנושא.
- נוקשות בולטת ודבקות בשגרה ובטקסים לאו דווקא יעילים.
- התנהגות סטריאוטיפית מוטורית – ( מנייריזם ) כמו נפנוף ידיים למשל.
- התעסקות בחלקי חפצים לאו דווקא על פי תפקידם למשל:יחזיקו וישאו אוטו צעצוע בגלגל ולא יסיעו את האוטו על הגלגלים.
הילד אינו משתמש בשפה גם לתקשורת, אדיש לתגובות על דבריו, אינו קולט איתותי מצוקה וחוסר סבלנות ועל כן נקלע לעיתים למצבים מבישים.
- פגיעות אלו גורמות לפגימה משמעותית ,הניתנת להערכה קלינית ביחסי אנוש ובתפקוד הכולל למשל בתפקוד התעסוקתי.
- אין פגיעה משמעותית לא בשפה ולא בהתפתחות השכלית הנותרות תואמות לגיל;
- אין אחור משמעותי בגיל התפתחות אבני היסוד של החשיבה ובגיל רכישת רמה תואמת- גיל של התפקוד היומיומי – הטכני.כך תואמי גיל הן גם ההתנהגויות הכרוכות בהסתגלות (להוציא הסתגלות חברתית) וההתנהגויות המביעות סקרנות.
- אין הליקויים המופיעים בתסמונת מתאימים ל specific PDD Pervasive Developmental Disorder או לסכיזופרניה. כלומר אין הם יכולים להיכלל באבחנה אחרת מיוחדת מתוך כלל אבחנות הpdd – כמו תסמונת Rett או תסמונת ע”ש הלר.
תסמונת אספרגר-מראה מקום כללי ע”פ קוד האבחנות הפסיכיאטריות ה- DSM-IV
מאת: דר’ רוני יורן- הגש, מנהלת מרפאת ילדים ונוער במרכז לבריאות הנפש – נס-ציונה
הקדמה
ההסבר שניתן לעיל הוא הסבר יבש ולכן קראתי לו “מראה מקום”, כמו ערך במילון שמסתכלים בו לצורך אוריינטציה כללית,כדי לסווג משהו באופן כללי. כל אדם הוא עולם בפני עצמו ואנשים עם תסמונת אספרגר מורכבים הרבה מעבר לאדם הרגיל,היומיומי.
כדי לדעת במדויק האם מדובר באדם עם התסמונת הזו יש לבדוק בנוסף מאפיינים דקים הניתנים רק לעיתים להדגמה במבדקים שונים. את זאת ניתן לעשות אצל אנשי מקצוע מיומנים.
תסמונת אספרגר, שייכת לקבוצת הפרעות ההתפתחות הנרחבות, הכוללניות, המתבטאות בכמה תחומי חיים ונקראות: PDD= Pervasive Developmental Disorders ומתאפיינת בליקויים בתחומים הבאים: